הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים

 שינוי חלוקת העיזבון בהסכם יביא לכך  שהחלוקה בין היורשים תהיה שונה מהחלוקה הנקבעת בצו הירושה או בצו קיום הצוואה.

למעשה, יכולים היורשים לחלק את הירושה והעזבון בכל דרך שיחפצו, בין אם אחד היורשים יקבל את כל העזבון ובין אם נכסים אשר צוו בצוואה לאחד או אחדים מהם, יועברו לאחרים.

אין צורך בכל איזון במסגרת שינויים אלו כך שהעובדה שאחד היורשים מקבל חלק שונה או גדול יותר בעזבון, עובדה זו אינה מצריכה איזון תשלומי לטובת שאר היורשים.


חוק הירושה מאפשר ביצוע הסדרים והסכמים בנוגע לחלוקת העזבון, אשר מביאים את היורשים למצב בו העזבון מחולק באופן שונה מהאמור בצו.


כך לדוגמא, במידה ואחד היורשים ירש נכס, כגון דירה, מהמוריש – רשאי הוא במסגרת אחת מהאופציות של הסדרי ירושה, לגרום לכך שהדירה תועבר לאחר.


השיקולים המרכזיים המביאים יורשים לשנות את חלוקת העזבון, נובעים משיקולי מס וכפי שיובהר להלן.


חשוב להקדים ולציין, כי כל הסדרי הירושה, בין במסגרת הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים ובין במסגרת הסתלקויות, כולן אפשריים כל עוד לא חולק העזבון. לאחר חלוקת העזבון – אין מדובר עוד בהסדר בין יורשים, אלא בהסדר בין בעלי רכוש, ללא קשר לעזבון.


ישנן שתי דרכים מרכזיות לשנות את חלוקת העזבון מהאמור בצו ירושה או צו קיום צוואה והם – הסדר בין יורשים על בסיס הוראת סעיף 110 לחוק הירושה והליכי הסתלקות בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק הירושה.


השוני המרכזי ביניהם, נעוץ בעובדה שבעוד הסכם בין יורשים חייב להיערך בין היורשים עצמם, הרי הסדרי הסתלקות מירושה יכולים להתבצע אף לטובת מי שאינו יורש, אולם מוגבלים לאלו המנויים בחוק בלבד.


הדרך הפשוטה והתדירה, הינה במסגרת הסכם בין יורשים. הסכם בין יורשים יערך בכתב, הגם שניתן לאכוף הסדר שכזה גם על יורשים אשר נהגו בפועל על פי הסכמה בעל פה.


ההסכם חייב להערך בין היורשים עצמם, כאשר לעניין זה “יורש” – הכוונה ליורש מעשי ולא למי שזכה לחלק זעום בצוואה.


הדבר החשוב ביותר בעריכת הסכם בין יורשים, כאשר מדובר בנכס מקרקעין – הוא שהחלוקה על פי ההסכם לא תכלול כספים שמקורם מחוץ לעזבון.


לדוגמא, ככל שבמסגרת הסכם שכזה מועברת דירה מהעזבון לאחד היורשים – אין כל מניעה לעשות כן, ובלבד שתשלומי האיזון, ככל שקיימים כאלה, יבוצעו מתוך העזבון ולא מחוצה לו. בדוגמא זו, אם שווי הדירה כמליון ₪ ומקבל הדירה יורש רק חצי מליון ₪ – הסדר שכזה יגרור חיוב מס ככל שמקבל הדירה יעביר כספים אישיים שלו (בשונה מכספים שירש במסגרת ירושה זו) ליורשים אשר ויתרו על חלקם בדירה, להשלמת מליון ₪.


דרך נוספת הינה הסתלקות. חוק הירושה מאפשר ליורש להסתלק מחלקו בעזבון ובמקרה שכזה רואים אותו כאלו לא היה יורש מלכתחילה.


יורש יכול להסתלק הסתלקות כללית. במצב של הסתלקות כללית היורש מאבד את זכותו לרשת וחלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם בעזבון.


יורש יכול להסתלק הסתלקות ספציפית, לטובת אדם אחר. הסתלקות שכזו הופכת את האדם אליו הסתלקו, ליורש ישיר של העזבון תחת זה שהסתלק. הבעיה היחידה במנגנון הסתלקות זה, הוא שהסתלקות לטובת אחר, אפשרית רק לטובת בן זוג, צאצא ואח של המוריש ולאלו בלבד.


בכל מקרה של רצון או צורך בשינוי הסדרי ההורשה, חשוב לבחון תחילה את היבטי המס האפשריים ולבחור במנגנון אשר יש בו כדי להביא לתכנון מיסוי נאות יותר.